מסע שורשים גרוטסקי שעורך פרופסור שיף ברפובליקה מערב אפריקאית עלומה בעקבות סב קדמון, מוביל אותו לספסל הנאשמים של ההיסטוריה.

"כן, זה נכון: סבו של סב סבי היה סוחר עבדים."

   בהכרזה זאת פותח פרופסור שיף את עדותו בפני טריבונל משפטי שהוקם כדי להכריע האם עליו לעמוד לדין בתוקף "החוק לעשיית דין בסוחרי העבדים שותפיהם ויורשיהם".
החוק, תקדים עולמי, נחקק ברפובליקה אפריקאית עלומה, זמן קצר לפני שפרופסור שיף הגיע אליה כדי להתחקות אחר סיפורו של אותו סב קדמון שלו – קלונימוס זליג שיף, סוחר עבדים יהודי שגייר את עבדיו, הפך למנהיגם הרוחני והוביל אותם לסופם הטרגי.

   אבל חשיפת שורשיו המשפחתיים איננה המניע היחיד למסעו של פרופסור שיף. התעניינותו הפתאומית באפריקה ניצתת עוד בתל אביב, בעקבות מפגש עם לוסיל, מהגרת עבודה אפריקאית שנכנסת לחייו בנסיבות מפוקפקות.

פרופסור שיף השלומיאל נשבה בקסמה ושוכר את שירותיה כמנקה. למרבה הפלא, ביוזמתה ובעידודה של תמי אשתו – פעילה חברתית שוחרת טוב – כובשת לה האישה המסתורית מקום מרכזי בחיי הזוג, ובהדרגה משבשת את עולמם הבורגני הנינוח.

   עתה, באפריקה, כשהוא נתון במעצר דה-לוקס בווילה עתירת משרתים, ותוך שהוא מגולל את סיפור סב-סב סבו בפני הטריבונל, זוכה פרופסור שיף להכיר שלל דמויות, ביניהן משפטן מריר שמנסה ללמד את הפרופסור משהו על מורשת העבדות והקולוניאליזם, ונשיא הרפובליקה, כוכב כדורגל לשעבר, נהנתן בעל גינונים מלכותיים.

   אך ככל ששהייתו הכפויה בבירה האפריקאית מתארכת מוצא את עצמו פרופסור שיף בוחן לא רק את האשמה שירש מדורות קודמים, אלא גם את אשמתו שלו.

האם משיכתו ללוסיל אינה אלא ביטוי לגזענות חבויה? האם חיבתו לאפריקה אינה אלא התחזות אופנתית, צביעותו של אדם מערבי יהיר וצדקני? והאם הספר שהוא, פרופסור שיף, כותב על קורותיו באפריקה אינו אלא כתב הגנה מתחסד?

לקריאת הפרק הראשון, לחצו כאן

ראיון של גילי איזיקוביץ עם אגור שיף בגלריה, הארץ, 21/11/21

מיה סלע ויובל אביבי משוחחים עם אגור על "אשמתו של פרופסור שיף" בתוכניתם (גם פודקאסט) "מה שכרוך", 25-10-21 
https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=228930
(מתחיל ב – 20:55)

"אשמתו של פרופסור שיף" באתר "אחוזת בית ספרים"

לרכישת הספר באתר ידיעות אחרונות

לרכישת הספר באתר עברית