(אוטו רומן)

הסופר ארם פריש מוחזק כבן ערובה בלב מדבר סהרה. שותפו לשבי הוא הסופר הפופולרי, יקיר הממסד, שבע הכיבודים והתהילה – יואל און, שנחטף גם הוא, יחד עם אשתו תִרזה, מאותו פסטיבל סופרים במָרָקֶש.

במהלך השהייה הארוכה במדבר, מנותקים, מותשים ואכולי ייאוש, תוך שהם מנהלים דיאלוג סהרורי עם חוטפיהם וממתינים לגזר דין שאין להעלותו על הדעת, מטלטלים שני הסופרים בין בוז הדדי לאחווה סלחנית, והאישה שביניהם מתווכת ומפרידה לסירוגין.

בתוך מרקם היחסים הזה משתבצות עוד שתי עלילות: האחת היא עלילתו של הרומן שיואל און מכתיב לאשתו בלילות, רומן שדמויותיו נטועות בזמן אחר ובמחוזות רחוקים, ואף על פי כן הוא משל אקטואלי על הצורך הנואש, האנושי כל כך, בשייכות ובהכרה. העלילה האחרת, העשויה מהבזקי זיכרונותיו של ארם פריש וממכתבים שהוא מחבר בדמיונו לאשתו, מאגדת את הרומן כולו בתוך מעטפת ביוגרפית.

פרק ראשון ועוד קצת

עד שהובאו לכאן והושלכו לחול, הוא, ארם פריש, מתוך טנדר טויוטה מאובק, והם, יואל און ואשתו, מתוך משאית מחופה בברזנט, מעולם לא פגש פריש את און פנים אל פנים. לאמתו של דבר, הסיכוי שפגישה כזאת תתרחש אי-פעם היה קלוש שבקלושים. לפחות לדעתו של פריש. אבל לגבי און – שעד שהתרומם מהקרקע בעזרת משיכת ידה של אשתו, כלל לא ידע על קיומו של אדם בשם ארם פריש – היתקלות בעוד אלמוני, אולי מעריץ, אולי טרחן שאוהב לבהות במפורסמים, הייתה כמובן דבר שבשגרה. אפילו אם היא מתרחשת באישון לילה בלב המדבר.   להמשך לחצו כאן (PDF)

לרכישת הספר באתר עם-עובד לחצו כאן